האצת הריפוי הלאומי
מסגרת אסטרטגית לחיזוק החוסן הנפשי בישראל
השלב הבא בתהליך ההתאוששות של ישראל מחייב אסטרטגיה לאומית מתואמת: לחזק את הטיפול במי שזקוקים לו כעת, לבנות יכולות מניעה וחוסן לעתיד ולפתח את התשתיות המערכתיות הנדרשות להחלמה ארוכת טווח.
שני מסלולים. תשתיות מערכתיות משותפות. דרך לאומית אחת לחוסן.
מסלול א’:
טיפול ומענה
חיזוק מערכת בריאות הנפש כדי לתת מענה לצרכים המיידיים ולצרכים הצפויים בטווח הקרוב.
מסלול ב’:
מניעה וחוסן
חיזוק היכולת של יחידים, משפחות, קהילות ומוסדות למנוע הידרדרות למצבי משבר ולבנות חוסן לטווח ארוך.
מדוע ישראל זקוקה לאסטרטגיה מתואמת?
ישראל מתמודדת עם אתגר לאומי בתחומי בריאות הנפש והטראומה. מאות אלפי ישראלים חיים עם ההשלכות הנפשיות של 7 באוקטובר, המלחמה, הפינוי מהבית, האובדן, חוסר הוודאות והמתח המתמשך. המענה אינו יכול להסתכם בהרחבת הטיפול רק לאחר שאנשים מגיעים למצבי משבר.
ישראל זקוקה לאסטרטגיה המתקדמת בשני מסלולים במקביל: הרחבת הטיפול ושיפורו כבר היום, לצד השקעה במניעה ובחוסן לקראת העתיד..
אתגר בהיקף לאומי
ההשפעות הנפשיות של 7 באוקטובר, המלחמה, הפינוי מהבית, האבל וחוסר הוודאות המתמשך מחייבות פעולה מערכתית רחבה.
תיאום בין־מערכתי
משרדי ממשלה, קופות חולים, בתי חולים, עמותות, חוקרים, גופים מממנים וקהילות צריכים לפעול מתוך מסגרת משותפת.
חוסן לטווח ארוך
המטרה היא לעבור ממעני חירום נקודתיים ונפרדים לתהליך התאוששות מתואם ולהיערכות לקראת משברים עתידיים.
המסגרת האסטרטגית
שלושה רכיבים שלובים. גישה מתואמת אחת.
האסטרטגיה הלאומית שמציע קולקטיב עיקר בנויה משלושה רכיבים שלובים, שצריכים לפעול יחד כדי לקדם את תהליך ההחלמה הלאומי.
מסלול א’:
טיפול ומענה
חיזוק מערכת בריאות הנפש בישראל כדי לתת מענה לצרכים המיידיים ולצרכים הצפויים בטווח הקרוב של יחידים וקהילות, באמצעות הרחבת היכולת הטיפולית ושיפור הנגישות, האיכות והחדשנות.
הרחבת היכולת הטיפולית וגיוון המענים
יצירת דרכים נוספות לקבלת טיפול מתאים, בהתאם לרמות שונות של צורך.
יצירת מסלולי הפניה ברורים ותיאום בין גורמי הטיפול עבור אוכלוסיות עם חשיפה גבוהה לטראומה.
פיתוח חלופות לאשפוז, ובהן מענים לייצוב במצבי משבר ומסגרות מגורים טיפוליות קצרות טווח.
הרחבת המענים המקצועיים הייעודיים לפוסט־טראומה, התמכרויות, הפרעות אכילה, אבל מורכב ומצבים נוספים הקשורים לטראומה.
קידום שוויון ונגישות
הבטחת נגישות לטיפול בפריפריה, בקרב קבוצות מיעוט ובקרב אוכלוסיות בסיכון מוגבר.
מתן עדיפות להרחבת השירותים באזורים ובקהילות שבהם קיים מחסור במענים.
השקעה בטיפול מותאם תרבות, בהנגשה לשונית, בהכשרות ייעודיות ובפנייה יזומה המותאמת לקהלי היעד.
מעקב אחר פערים באמצעות מדדים משותפים לשוויון ונגישות ומסגרות מדידה לאומיות.
מחקר וחדשנות
שימוש במחקר, בידע מבוסס ובחדשנות כדי לשפר תוצאות ולהרחיב פתרונות שהוכיחו את עצמם.
תמיכה במחקר יישומי בתחום בריאות הנפש, בדגש על טראומה, חוסן ויעילות מערכתית.
בניית שותפויות בין אוניברסיטאות, קופות חולים, עמותות, חברות טכנולוגיה ומערכות ציבוריות.
בחינה והערכה של טכנולוגיות לבריאות הנפש ושל מודלים חדשים לפני הרחבתם ברמה הלאומית.
מסלול ב’:
מניעה וחוסן
חיזוק החוסן החברתי בישראל באמצעות תמיכה ביחידים, במשפחות, בבתי ספר, במקומות עבודה, בקהילות ובמוסדות, עוד לפני שמצוקה מתפתחת למשבר.
הרחבת הפסיכו-חינוך:
עידוד פנייה לעזרה והקניית כלים מעשיים להתמודדות, לתמיכה ולהתערבות מוקדמת.
השקת קמפיינים לאומיים להפחתת הסטיגמה ולעידוד פנייה לעזרה.
יצירת מסלולי הפניה פשוטים וברורים בבתי ספר, בתנועות נוער, במקומות עבודה וברשויות מקומיות.
חיזוק פלטפורמות דיגיטליות ומענים המתמקדים במשפחה.
בניית חברה מודעת לטראומה
סיוע למוסדות הפוגשים אנשים בחיי היומיום לזהות את השפעות הטראומה, להגיב באופן מתאים ולחבר אנשים לתמיכה בשלב מוקדם.
שילוב עקרונות של עזרה ראשונה נפשית ומודעות לטראומה בבתי ספר, במקומות עבודה וברשויות מקומיות.
הקמת רשתות חוסן קהילתיות בהובלת מנחים ומנחות שעברו הכשרה מתאימה.
תמיכה ברשתות עמיתים עבור משפחות שכולות, אנשים שחוו טראומה וקהילות שנפגעו.
ניטור בזמן אמת וזיהוי מוקדם
שימוש בנתונים משותפים כדי לזהות מוקדם מגמות סיכון ולתאם מענה מהיר.
פיתוח לוח מחוונים לאומי לניטור מצב בריאות הנפש.
שילוב מדדים ומידע מקופות החולים, מקווי סיוע, מבתי חולים, מעמותות ומשירותים קהילתיים.
יצירת נהלים משותפים למענה מהיר בין משרדי ממשלה וקהילות.
התשתית
תשתיות מערכתיות התומכות באסטרטגיה כולה
תשתיות אלה אינן מסלול פעולה נוסף. הן מחברות בין שני המסלולים, תומכות בהם ומחזקות אותם, כך שהטיפול והמניעה יוכלו לפעול יחד כמענה לאומי אחד ומתואם.
התשתית התומכת
מענה אחד, מתואם ומדיד
מנגנוני ניהול ותיאום, עקרונות איכות, כוח אדם מקצועי ותשתיות נתונים וידע הופכים את שני המסלולים ליעילים, מתואמים, מדידים ויציבים לאורך זמן.
Governance
Quality
Workforce
Data
ניהול ותיאום
יצירת תיאום בין הנהגה, מימון, פיקוח ויכולת מתן השירותים במגזרים השונים.
יצירת מנגנוני תיאום בין משרדי הממשלה והגופים הציבוריים הרלוונטיים.
חיבור בין גורמים במגזר הציבורי, בחברה האזרחית, באקדמיה, בפילנתרופיה ובקהילה סביב סדרי עדיפויות משותפים.
פיתוח מפה לאומית המתעדכנת בזמן אמת ומציגה את השירותים הזמינים ואת היקף המענה הקיים.
עקרונות איכות ושיפור מתמשך
להבטיח שהשירותים יהיו לא רק זמינים, אלא גם איכותיים, מדידים ומשתפרים לאורך זמן.
גיבוש מסגרת איכות לאומית לשירותי בריאות הנפש.
שימוש בכלים ובמדדים משותפים לתהליכי קליטה, תוצאות, נגישות, זמני המתנה ושביעות רצון.
יצירת מנגנוני משוב מבוססי נתונים שיכוונו את שיפור השירותים ואת הקצאת המשאבים.
כוח אדם ויכולת מקצועית
פיתוח וחיזוק כוח האדם הנדרש כדי לתת מענה לצרכים ההולכים וגדלים בתחום בריאות הנפש.
יישום מודל טיפול מדורג, המתאים את הכשרתם של אנשי המקצוע למורכבות המקרה ולרמת הצורך.
הרחבת מסלולי ההכשרה ומיפוי אנשי ונשות המקצוע שהוכשרו לטיפול בטראומה.
שמירה על רווחתם של אנשי ונשות הטיפול באמצעות הדרכה מקצועית ומענים למניעת שחיקה.
תשתיות נתונים וידע
בניית מערכות הנתונים ובסיס הידע הנדרשים כדי לתמוך בקבלת החלטות, בהשקעת משאבים ובשיפור מתמשך.
פיתוח תקנים לשיתוף נתונים והסכמות שיאפשרו למערכות שונות לעבוד זו עם זו.
הרחבת מאגרי מחקר בגישה פתוחה וריכוז הידע הנצבר במקום נגיש ומשותף.
שילוב מחקר, הערכה ותכנון תוכניות בכל יוזמה המקבלת מימון.
כך מתחברים כל חלקי המהלך
ממענים נפרדים להתאוששות מתואמת
מערכת מתואמת צריכה לדעת לזהות צרכים, למפות את היקף המענים הקיים, להפנות אנשים לרמת הטיפול המתאימה, להשקיע במניעה, למדוד תוצאות ולהרחיב פתרונות שהוכיחו את עצמם. לשם כך, כל מענה צריך להיות ניתן להרחבה, יעיל מבחינת עלות, מדיד ומתואם עם יתר חלקי המערכת.
01
מתן מענה לצרכים הקיימים
ייצוב ותמיכה ביחידים ובקהילות המתמודדים עם אתגרים נפשיים דחופים או עם צרכים הצפויים בטווח הקרוב.
02
מניעת עומס עתידי
בניית חוסן, חיזוק היכולת להבין ולהתמודד עם מצבים רגשיים ומתן תמיכה מוקדמת לפני שהמצוקה מחמירה.
03
חיבור המערכת
שימוש במנגנוני ניהול, בעקרונות איכות, בכוח אדם ובנתונים משותפים כדי לתאם את הפעולה בין חלקי המערכת.
04
בניית חוסן
יצירת מערכת בריאות נפש חזקה, בריאה ונגישה יותר עבור החברה הישראלית כולה.
החזון לטווח הארוך
מערכת בריאות נפש חסונה, נגישה ומדורגת, המותאמת לצורכי ישראל בשגרה ובעתות משבר.
באמצעות חיזוק הטיפול במי שזקוקים לתמיכה היום, השקעה במניעה ובחוסן לקראת המחר וביסוס התשתיות המחברות בין השניים, ישראל יכולה לחולל שינוי עמוק במערכת בריאות הנפש.
הצלחת המהלך תלויה בהשקעה ארוכת טווח, בשיתוף פעולה בין מגזרים ובמחויבות לשוויון ולנגישות, כך שכל אדם, בכל קהילה, יוכל לקבל את העזרה הדרושה לו ולראות אפשרות לעתיד טוב יותר.
תפקידו של קולקטיב עיקר
קולקטיב עיקר משמש גוף מתכלל ואסטרטגי לקידום המהלך. אנו מחברים בין גופי ממשל, שותפים פילנתרופיים, ארגוני חברה אזרחית ומומחים כדי לתאם סדרי עדיפויות ומשאבים; לפתח פתרונות מערכתיים שניתן להרחיב; לבחון ולהעריך גישות חדשניות; ולתרגם ידע מבוסס למדיניות ולעשייה ברמה הלאומית.
תפקידנו אינו להחליף את הגופים שכבר פועלים בשטח, אלא לחזק את המערכת כולה באמצעות תיאום, אחריות משותפת ומחויבות להשפעה ארוכת טווח.
הצטרפו לקהילה שלנו
עיקר פועל מול אתגרי הטראומה של היום, ובמקביל בונה את יכולות המניעה והחוסן הנדרשות לקראת משברי העתיד. מעוניינים בשותפות או בתמיכה בעשייה? נשמח לשמוע מכם.
